1איסור סקילה:2דף ה: ת"ר המוציא מחנות לפלטיא דרך סטיו חייב ובן עזאי פוטר דקסבר מהלך כעומד דמי דף ו. אמר רבי יוחנן מודה בן עזאי בזורק תניא נמי הכי אחד המוציא ואחד המכניס ואחד המושיט ואחד הזורק חייב ובן עזאי אומר המכניס והמוציא פטור והזורק והמושיט חייב3תנו רבנן ארבע רשויות לשבת רשות היחיד ורשות הרבים כרמלית ומקום פטור איזהו רשות היחיד חריץ שהוא עמוק עשרה טפחים ורחב ארבעה וכן גדר שהוא גבוה עשרה ורחב ארבעה זו היא רשות היחיד גמורה ואיזו היא רה"ר סרטיא ופלטיא גדולה ומבואות המפולשין היא רשות הרבים גמורה ואין מוציאין מרשות היחיד זו לרשות הרבים זו ואין מכניסין מרשות הרבים זו לרשות היחיד זו ואם הוציא והכניס בשוגג חייב חטאת במזיד ענוש כרת בעדים והתראה נסקל אבל ים ובקעה ואצטונית וכרמלית אינן לא כרשות הרבים ולא כרשות היחיד ואין נושאין ונותנין בתוכן ואם נשא ונתן פטור ואין מוציאין מתוכן לרשות הרבים ולא מרשות הרבים לתוכן ואין מכניסין מתוכן לרשות היחיד ולא מרשות היחיד לתוכן ואם הוציא והכניס פטור חצרות של רבים ומבואות שאינן מפולשין עירבו מותרין לא עירבו אסורין אדם עומד על האסקופה נוטל מבעל הבית ונותן לו ומן העני ונותן לו ובלבד שלא יטול מבעל הבית ויתן לעני ומעני ויתן לבעל הבית ואם נטל ונתן שלשתן פטורין :4אבל ים ובקעה ואצטונית וכרמלית אינן לא כרשות היחיד ולא כרה"ר דף ז. אטו הני כולהו לאו כרמלית נינהו כי אתא5רב דימי א"ר יוחנן לא נצרכה אלא לקרן זוית הסמוכה לרה"ר אע"ג דזימנין דדחקי בה רבים ועיילי להתם כיון דלא ניחא תשמישתיה ככרמלית דמיא:6כי אתא רב דימי א"ר יוחנן בין העמודים נידון ככרמלית.7אמר רב יהודה אמר רבי זירא איצטבא שלפני העמודים נידון ככרמלית מ"ד בין העמודים כ"ש איצטבא ומ"ד איצטבא אבל בין העמודים לא דזימנין דדרסי ביה רבים והלכה כר' יוחנן:8אמר רבא בר שילא אמר רב חסדא לבינה זקופה ברה"ר וזרק ונח בפניה חייב על גבה פטור אביי ורבא דאמרי תרוייהו והוא שגבוה ג' ולא דרסי ביה רבים אבל היזמי והיגי אע"ג דלא גבוה ג' רב חייא בר אשי אמר אפי' היזמי והיגי אבל צואה לא רב אשי אמר אפילו צואה:9כי אתא רב דימי אמר אין כרמלית פחותה מארבעה על ארבעה אמר רב ששת ותופסת עד עשרה דעד עשרה הויא כרמלית למעלה מעשרה הויא מקום פטור דף ח. ואקילו בה רבנן מקולי רה"י ומקולי רה"ר מקולי רה"י דאי איכא מקום ד' על ד' הוא דהויא כרמלית ואי לא לא הויא כרמלית ומקולי רה"ר דעד עשרה הוא דהויא כרמלית למעלה מעשרה לא הויא כרמלית אלא מקום פטור:10אמר רב גידל אמר רב חייא בר יוסף אמר רב בית שאין בו עשרה טפחים וקרויו משלימו לעשרה על גגו מותר לטלטל בכולו בתוכו אין מטלטלין בו אלא בארבע אמות אמר אביי ואם חקק בה ארבעה על ארבעה והשלימו לעשרה מותר לטלטל בכולו מ"ט הוי חורי רשות היחיד וחורי רשות היחיד כרה"י דמו דאיתמר חורי רה"י כרשות היחיד דמו חורי רה"ר אביי אמר כרשות הרבים דמו ורבא אמר לא כרשות הרבים דמו והלכה כרבא וכיון דלאו כרשות הרבים דמו אי אית בהו ארבעה טפחים על ארבעה טפחים וגביהי עשרה הוו להו כרשות היחיד ואי אית בהו ד' טפחים על ד' טפחים ולא גביהי עשרה הוו להו כרמלית ואי לית בהו ארבעה טפחים על ארבעה טפחים ואף על גב דגביהי עשרה מקום פטור הן11אמר רב חסדא נעץ קנה ברה"י וזרק ונח על גביו אפי' גבוה מאה אמה חייב שרשות היחיד עולה עד לרקיע ודוקא ברשות היחיד אבל ברה"ר מקום פטור הוא דף ח. אמר אביי זרק כוורת לרשות הרבים גבוהה י' ורחבה ששה על ששה פטור אינה רחבה ששה על ששה
